השראה

פשוט תהיי טינקרבל וזהו! היא אומרת לי בטון שלא משתמע לשתי פנים, או לשני קולות או לשום דבר דומה לזה. טינקרבל? אני פוקחת עליה עיניים ומתאפקת לא לצחוק. או לבכות….

יש לי כפית עצומה ואני טועמת אותו. את הענן. ביס אחרי ביס אחרי ביס. היה לזה טעם שנעלם תוך שניות, קצפת מיוחדת כזאת מלאה באוויר מתוק. היו לי עננים אפורים…

הסלון שלי מעולם לא נראה יפה יותר. אנשים, ילדים, בגדים, איפור, מצלמה, אוכל, חדר העבודה שלי שהפך לחדר הלבשה, צחוק, דיבורים, התרגשות. החלום הזה שלי התחיל כאן. ברגע הזה. כשהתמונות…

תסתכלי על השמיים, אני אומרת לעצמי, על הגשם שיורד. תשאפי לריאות את ריחה המתוק של אדמה רטובה מגשם. תסתכלי על הכל מסביב עף ברוח, פורח, נושר, מוריק, נולד, מתחלף, מתמלא…

כמה קשה לשמור סוד, כמה קשה לספר סוד, כמה קל לספר סוד, כמה קשה לחיות עם סוד, כמה קשה לקבור סוד, לנעול סוד, למות עם סוד. אני הופכת את המגירה…

הלב שלי הוא בית. והוא מלא עד גדותיו באהבה, במשפחה, בנתינה. הלב שלי הוא בית. ויש בו דלת וחלונות לפתוח ביום שמש ותריסים להגיף ביום סגריר. הלב שלי הוא בית…

מקומות שהייתי מקומות שאהיה מקומות שחלמתי ללה לנד מקומות שאני זוכרת מקומות ששכחתי מקומות שאני מתגעגעת מקומות רחוקים מקומות קרובים מקומות כואבים מקומות אבודים פנטזיה מקומות לבקר מקומות לעזוב מקומות…

על קצות האצבעות בלי שאף אחד יראה הייתי מתגנבת לחדר שלה. פותחת בשקט את המגירה של המיטה ומוציאה ממנה את הקופסה הזאת. קופסת נעליים חומה. בקופסה היו מפיות. כן, כאלה…

דיברנו על חלומות. שלו שלי. והוא סיפר לי שהחלום שלו היה להיות רקדן. אני מודה שמחול, אף פעם לא דיבר אליי ולא כי אני לא אוהבת. אני מאוד אוהבת, מסתקרנת…

זה הרגע להודות ואני מודה: לא אהבתי מתמטיקה, לא אוהבת מתמטיקה ולא אוהב מתמטיקה. אבל משהו אחד טוב יצא לי מהמקצוע הזה. הכי טוב. הכרנו בתיכון ביום הראשון של תחילת…