#רקמילהאחת – שֶלִי

#רקמילהאחת -שלי. מתוך הבלוג של תמרי סלונים ליבס ta,ariandme.com

תמרי שֶ לִ י.

כשקוראים לי ככה, תמרי שלי, משהו קורה לי בגוף. שלי.

הדופק עולה לשנייה.

הרי אני לא של אף אחד אני רק של עצמי ועדיין הצירוף הזה עושה לי משהו בלב מהיום שאני ילדה.

“אני ברשותי” כמו שהיינו אומרים כשהיינו ילדים. אני ברשותי, הגוף שלי ברשותי… זוכרים? מילים שהייתי אומרת המון כילדה בבית הספר היסודי כשילדים היו רוצים להכריח אותי לעשות משהו שלא ממש רציתי לעשות.

אין לכם זכות להכריח אותי הייתי אומרת,אני ברשותי. במקרה (שלי) זה היה עובד, היו זזים ממני ומניחים לי לנפשי.

 

שֶלִי.

מילת יחס, מילת קניין. שלי, שלך, שלנו… מילת שייכות. להיות שייך ל… שייך לי… שייך להם… שייך לנו… ברשות מישהו.

כשמדובר בחפצים, בבית, בעבודה שלנו ל – שֶלִי הזה יש משמעויות אחרות.  אבל כשמדובר על תקשורת בין אנשים, במערכות יחסים, באהבה, בהורות, המשמעות של המילה הזו קצת אחרת.
שֶלִי זו מילה שעושים לה הרבה פעמים זילות. יפה שלי, אח שלי, אחות שלי, חבר שלי, נשמה שלי.

ה – שלי הזה נזרק (לפעמים) לאוויר מאנשים שאיך להגיד? אנחנו לפעמים מכירים שעה או יותר.  בקטנה זה בסדר, על הדרך…

אבל בחיים באמת? קצת פחות.

כשהמילה שֶלִי מתווספת בלי הכרה לכל מילה אחרת, אני בעיקר מרגישה ריקנות. מרגישה הפוך משייכות.

מה זה אומר “להיות” של מישהו? אני שלך, אתה שלי… של אהובים, של ההורים שלנו, של חברי נפש שלנו, של הילדים שלנו.

כשמישהו אוהב אותי באמת בחיים האלה, התמרי שלי מרגיש לי כמו שמיכה נעימה ורכה שעוטפת אותי, חיבוק של אהבה, משהו רך, ילדי. משהו שנותן לי בטחון.

לילדים שלי אני כמעט תמיד מוסיפה את ה – שלי. יפים שלי, טובים שלי, חכמים שלי אהובים שלי, ילדים שלי.

אבל גם הם, לא באמת שלי. רק ביולוגית. הם אך ורק של עצמם.

יש לי את הזכות הענקית להגיד להם שהם שלי רק ממקום של אהבת אמת, מאהבה טהורה של אמא.

להגיד למישהו שהוא שלי ואני שלו, זו זכות ענקית בעיני, צריך הרבה משמעות מאחוריה, קרקע יציבה ובטוחה.

במילה שלי יכול להיות כל כך הרבה יש… וכל כך הרבה – אין. פרדוקס שייכות שכזה…

ושוב כמו במילים אתם יודעים כל אחד לוקח את ה – שלי למקום – שלו.

 

ספרו לי, מה המילה שֶלִי עושה לכם בגוף כשאתם אומרים אותה או כשאומרים לכם אותה אנשים אחרים? 

משתמשים בה הרבה? באיזה הקשר או משמעות?

אתם מוזמנים להגיב לי, להוסיף לי מילים משלכם, לרקוד עם המילים, לומר אותן, לחבק אותן, לשנוא אותן לאהוב אותן, להפרד מהן…

אשמח לקרוא אתכם ולהגיב לכם באהבה גדולה ובהרבה יותר מ- #רקמילהאחת.

נ.ב. המילה שלי היא  א ה ב ה, משם מתחיל הכל…

מוזמנים לעקוב אחרי גם בפייסבוק ולגלות כל שבוע #רקמילהאחת חדשה

 

הכי שמחה שקראתם את הפוסט שלי ותודה רבה שהקדשתם לו מזמנכם 🙂  זה אף פעם לא מובן לי מאליו.

מוזמנים להרשם לבלוג שלי ותעודכנו מיד כשיופיע פוסט חדש.

שמחה שאתם כאן איתי, בחדר הפרטי שלי… אתם ההשראה שלי!

תמרי סלונים ליבס

 TAMARIANDME כל הזכויות שמורות ©

 

2 תגובות

  • אדוות הגלים הגיב:

    כשקוראים לי ככה, כשקוראים לי בשמי ומוסיפים את המילה שלי, משהו קורה לי בגוף.
    אף פעם לא קראו לי כך, האמת שרק לבן אדם אחד היה מותר ואז משהו היה קורה לי בגוף.
    כבר לא קוראים לי בשמי ומוסיפים את המילה שלי, משהו כבר לא קורה לי בגוף
    המילה שלי – למה
    כששואלים אותי למה אני עונה ככה
    אז למה תמרי למה ?

  • תמרי הגיב:

    אדוות הגלים איזה שם יפה (אני לא יודעת אם זה את או אתה? )
    אני אוהבת אדוות ובעיקר את אלו של הלב… איך ידעת? 🙂
    רק עכשיו רואה את התגובה שלך, לצערי פספסתי אותה.
    אני לא יודעת עד כמה את/ה מכיר/ה אותי, מעולם לא כתבת לי כאן בבלוג, אבל הטיימינג שאני קוראת אותך כל כך מדוייק לי כרגע.

    לגבי מה ששאלת… נשמע שזה מישהו שמאוד אהבת.
    למה?
    כי אני חושבת שלפעמים בחיים יש דברים שצריכים “להתרחש מחדש”, להשתנות אולי… אני מרגישה את הכאב שלך.
    כשמישהו קורא לנו בשם שלנו ומוסיף את המילה שלי סימן שאנחנו יקרים לו מאוד, סימן שהוא אוהב אותנו מאוד שאנחנו נותנים לו את המרחב והאהבה לקרוא לנו כך. זו זכות גדולה בעיני.
    משתפת אותך שגם לי היה מישהו אחד בחיים שהיה מותר לו לקרוא לי כך(ואני אגלה לך סוד הפוסט הזה מוקדש לו) מתגעגעת אליו מאוד מאוד.
    תודה שעצרת לכתוב לי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *