כוכבים

הלב שלי הוא בית. והוא מלא עד גדותיו באהבה, במשפחה, בנתינה. הלב שלי הוא בית. ויש בו דלת וחלונות לפתוח ביום שמש ותריסים להגיף ביום סגריר. הלב שלי הוא בית…

בימי שישי בשעה חמש בדיוק הייתי יורדת לדירה של סבא וסבתא שלי. יושבת לידם על הספה ומחכה בקוצר רוח. שיתחיל הסרט. בערבית. הסרט כמו תמיד, נפתח במוסיקה דרמטית מלאה בתשוקה…

על קצות האצבעות בלי שאף אחד יראה הייתי מתגנבת לחדר שלה. פותחת בשקט את המגירה של המיטה ומוציאה ממנה את הקופסה הזאת. קופסת נעליים חומה. בקופסה היו מפיות. כן, כאלה…