דיזנגוף סנטר
העטיפה בצבע תכלת של התקליט הזה שיגעה אותי. כל ההורמונים שלי היו משתוללים. הוא צולם בה לבוש כפיראט וכל פעם הייתי מחסירה פעימה מהיופי שלו. מהבגדים שלו. מהשירים שלו ושל…
קרא עודהעטיפה בצבע תכלת של התקליט הזה שיגעה אותי. כל ההורמונים שלי היו משתוללים. הוא צולם בה לבוש כפיראט וכל פעם הייתי מחסירה פעימה מהיופי שלו. מהבגדים שלו. מהשירים שלו ושל…
קרא עודהסלון שלי מעולם לא נראה יפה יותר. אנשים, ילדים, בגדים, איפור, מצלמה, אוכל, חדר העבודה שלי שהפך לחדר הלבשה, צחוק, דיבורים, התרגשות. החלום הזה שלי התחיל כאן. ברגע הזה. כשהתמונות…
קרא עודהלב שלי הוא בית. והוא מלא עד גדותיו באהבה, במשפחה, בנתינה. הלב שלי הוא בית. ויש בו דלת וחלונות לפתוח ביום שמש ותריסים להגיף ביום סגריר. הלב שלי הוא בית…
קרא עודעל קצות האצבעות בלי שאף אחד יראה הייתי מתגנבת לחדר שלה. פותחת בשקט את המגירה של המיטה ומוציאה ממנה את הקופסה הזאת. קופסת נעליים חומה. בקופסה היו מפיות. כן, כאלה…
קרא עודלאט לאט אני פותחת את כל החלונות של המכונית ונותנת לרוח להיכנס. הרגל על דוושת הגז מתחילה ללחוץ חזק יותר וחזק יותר. המהירות עולה. השיער של שלושתנו עף לכל עבר…
קרא עודרוצים להצטרף לקהילת הקוראים שלי?