משמעות

אני שוכבת על הרצפה בתנוחה עוברית. מתחתיי נייר לבן וגדול, פרוש לאורכה ולרוחבה של הכיתה. בחוץ גשם זלעפות, שמיים קודרים ורוח שמטלטלת את צמרות העצים. הגשם מכה בחוזקה על החלונות…

הלב שלי הוא בית. והוא מלא עד גדותיו באהבה, במשפחה, בנתינה. הלב שלי הוא בית. ויש בו דלת וחלונות לפתוח ביום שמש ותריסים להגיף ביום סגריר. הלב שלי הוא בית…