חמלה

עיניים שוכבות על מילים. חלון לים התיכון. התחלה סוף נקודה. מתוך הבלוג של תמרי אנד מי

התחלה סוף נקודה.

אני שוכבת על הרצפה בתנוחה עוברית. מתחתיי נייר לבן וגדול, פרוש לאורכה ולרוחבה של הכיתה. בחוץ גשם זלעפות, שמיים קודרים ורוח שמטלטלת את צמרות העצים. הגשם מכה בחוזקה על החלונות…

קרא עוד

בית

הלב שלי הוא בית. והוא מלא עד גדותיו באהבה, במשפחה, בנתינה. הלב שלי הוא בית. ויש בו דלת וחלונות לפתוח ביום שמש ותריסים להגיף ביום סגריר. הלב שלי הוא בית…

קרא עוד

תל אביב

הם נשענו על הקיר במחסן העץ. ורודים. אופניים. רחש העלים ביער שליד הבית שהתגוררנו בו רשרש בקול נעים וממכר של שלווה. האוויר היה קר וצלול. אני לא יודעת לרכב על…

קרא עוד