חיבוק של אדמה – חלק א’
פשוט תהיי טינקרבל וזהו! היא אומרת לי בטון שלא משתמע לשתי פנים, או לשני קולות או לשום דבר דומה לזה. טינקרבל? אני פוקחת עליה עיניים ומתאפקת לא לצחוק. או לבכות….
קרא עודפשוט תהיי טינקרבל וזהו! היא אומרת לי בטון שלא משתמע לשתי פנים, או לשני קולות או לשום דבר דומה לזה. טינקרבל? אני פוקחת עליה עיניים ומתאפקת לא לצחוק. או לבכות….
קרא עודהעטיפה בצבע תכלת של התקליט הזה שיגעה אותי. כל ההורמונים שלי היו משתוללים. הוא צולם בה לבוש כפיראט וכל פעם הייתי מחסירה פעימה מהיופי שלו. מהבגדים שלו. מהשירים שלו ושל…
קרא עודהסלון שלי מעולם לא נראה יפה יותר. אנשים, ילדים, בגדים, איפור, מצלמה, אוכל, חדר העבודה שלי שהפך לחדר הלבשה, צחוק, דיבורים, התרגשות. החלום הזה שלי התחיל כאן. ברגע הזה. כשהתמונות…
קרא עודהלב שלי הוא בית. והוא מלא עד גדותיו באהבה, במשפחה, בנתינה. הלב שלי הוא בית. ויש בו דלת וחלונות לפתוח ביום שמש ותריסים להגיף ביום סגריר. הלב שלי הוא בית…
קרא עודאני ממש לא מאמינה במתקשרות. זאת אומרת לא האמנתי. עד שפגשתי אותה. היא אמרה לי הרבה דברים על עצמי, אבל דבר אחד שנאמר טלטל אותי, במובן הכי טוב של המילה….
קרא עוד“עוד לא היה ממש ערב, אבל השמש כבר כמעט שקעה”. השעה המדויקת שנולדתי לא ממש זכורה לאמא שלי. בין לבין כזה. נולדתי ימים ספורים אחרי ט”ו בשבט. קראו לי ענבר….
קרא עודרוצים להצטרף לקהילת הקוראים שלי?