דיברנו על חלומות. שלו שלי. והוא סיפר לי שהחלום שלו היה להיות רקדן.
אני מודה שמחול, אף פעם לא דיבר אליי ולא כי אני לא אוהבת. אני מאוד אוהבת, מסתקרנת מזה כבר שנים.
אבל יש בחיים דברים שאני מפחדת לגעת בהם חלומות כאלה שהם בלתי מושגים שאני בטוחה שהם פשוט לא יצליחו לי. שרעדתי רק מהמחשבה אם אני מסוגלת להגשים אותם או לא.
מבחינתי לרקוד זה אחד מהם.
אף פעם לא חשבתי או דמיינתי את עצמי רוקדת על במה, היו לי את החלומות שלי שהייתי בטוחה שאוכל להגשים אותם.
אבל כשהוא אמר לי שהחלום שלו היה להיות רקדן בלשון עבר, אני מודה שזה עשה לי כיווצ’וץ כזה בלב.
הבחור ידע לרקוד. לגמרי. אי אפשר היה לפספס אותו גם נראה כמו רקדן. גוף דק וגבוה, שרירים, קעקועים, שחום, חתיך נו…
אבל החיים אתם יודעים לא תמיד מעניקים לנו את מה שאנחנו מתכננים.
הוא סיפר לי שהוא רצה לרקוד על במה, ללמוד מחול בג’וליארד בניו יורק ואחרי זה להופיע עם להקת מחול נחשבת בכל העולם.
הוא דמיין את עצמו נע על הבמה בתנועות כאלה של רקדנים שאתה רואה אותן מרחוק והם מערבלות לך את כל הבטן, העיניים שלך דומעות והראש לא מבין איך לכל הרוחות הם זזים ככה על במה.
כל כך אהבתי את הבחור הזה שהיה חבר אמת שלי ואיש סודי ומכיוון שאני כל כך אוהבת לחלום ולדמיין החלטתי לשחק איתו משחק דמיון קטן.
ביקשתי ממנו לבחור איך הוא הכי היה רוצה להגשים את החלום הזה אם רק הוא היה יכול …אפילו לרגע…
ואמרתי לו…
אתה בחדר, האור מעומעם, ברקע מוסיקה שקטה. סקסית. ג’אזית כזאת.
רוקד עם האישה שאתה הכי אוהב בעולם. ריקוד של אהבה שזזים בו קצת, אבל בתנועות מדהימות שלא צריך להגיד יותר כלום. ריקוד איטי אבל מושלם.
תמשיכי הוא אמר לי… תני לי עוד סיפור…
ואז החלטתי גם לתת למקום שהוא ירקוד בו, שם. זהות.
אני יודעת שהוא מת על ניו יורק…
ואמרתי לו…
אתה במועדון לילה הכי שווה בניו יורק. כל העיר שם. התאורה חשוכה ואז נדלקת לסירוגין לאור מטורף. ושוב חשכה.
והעיניים נסגרות מהר ונפתחות מהר בשביל לא להסתנוור. ברקע מוסיקה הכי עדכנית, הכי טראנס, שדופקת בראש ועושה עם אלכהול את הקומבינציה הזאת שאתה מרגיש הכי היי בעולם.
האישה שאתה הכי אוהב רוקדת איתך, משתוללת איתך ואתה רוקד כמו מטורף וכולם מסתכלים איך אתה רוקד כל כך מדהים איך אתה עף על עצמך.
אחרי כמה שעות של ריקוד מטורף אתה לוקח את האישה שאתה הכי אוהב ובבת אחת רץ איתה ריצה מטורפת, יוצא מהמועדון לאוויר הקר והצלול של ניו יורק מחבק אותה חזק מחבק את ניו יורק וממשיך לרקוד איתה ברחוב עם חיוך ענק.
מזל שיש לך דמיון כזה הוא אומר לי, אבל אני רוצה שתמשיכי עוד…
עברנו ללונדון…
אתה על במה, אולם הופעות של מחול. אולם מפואר כזה, עם כסאות קטיפה, שנדליירות תלוייות מהתקרה ווילון קטיפה.
האולם ריק.
רק אתה והיא, האישה שאתה אוהב.
אתה עולה על במה מעץ משובח, הבמה משופשפת מעשרות ואלפי נעליי ריקוד שרקדו עליה. מכל הכוכבים שרקדו עליה.
ויש רק אור אחד עלייך ועל האישה הזאת שאתה כל כך אוהב.
אתם מתחילים לרקוד, ריקוד מודרני, ענוג אך מחוספס והמוסיקה שקטה אבל נהיית חזקה ואתה מוביל אותה ומרים אותה ומסתכל לה בעיניים. כמו שרואים בהופעות מחול שוות כאלה.
ואתה כולך בריקוד הזה. והיא נותנת לך להוביל אותה לאן שתרצה.
לפני שהוא ענה לי נתתי לו את האופציה האחרונה שלי לחלום שלו…
עדיין באולם בלונדון, הכל כמו בחלום הקודם, רק שהפעם האישה שאתה כל כך אוהב יושבת לבד באולם ומסתכלת…עליך.
רק עליך.
רוקד את החיים. רץ, מנתר, נושם, מזיע והתנועות שלך מושלמות כמו של רקדן מנוסה שלמד אצל טובי המורים.
הוא הסתכל עליי והעיניים שלו דמעו, שתק לרגע ואמר לי בחיוך מקסים: את זה אני רוצה.
לרקוד על הבמה, לבד. לרקוד את החיים שלי להעביר הלאה את התשוקה שלי, לאנשים שאני הכי אוהב. מבחינתי זה התגשמות החלום שלי.
ונתתי לו את החלום הזה במתנה. באהבה גדולה.
אני כל כך מקווה שהוא הגשים אותו בסוף או אולי עוד יגשים. באמת שאין לי מושג איך זה נגמר כי לצערי הקשר בינינו נותק, אבל הכי הגיע לו להגשים את החלום שלו.
הוא נולד לזה.
עוד רגע רצים אל האופק והשקיעה
חלום זה הרצון שלנו, השאיפה העצומה שיקרה לנו משהו טוב, קטן או גדול שאנחנו מייחלים לו ורוצים אותו בכל ליבנו. חלום זה רצון שהלב והראש שלנו מייצרים עבורנו .
הדבר היחידי שיכול להפריע לחלומות להתגשם זה מה שאין לנו שליטה עליו, דברים שאין לנו יכולת לחזות את העתיד שלהם ומה יהיו הנסיבות שנהיה בהן כשהם יקרו.
חלומות טובים זה דבר מרגש, דבר שאנחנו מחכים לו, מפנטזים עליו גם אם הוא חלום קטן, צנוע שיכול להתגשם כאן ועכשיו.
בשנות השמונים עלה בקולנוע הסרט הצרפתי: La Boum
אני חושבת שראיתי אותו עם חברותיי בלי הגזמה אולי עשר פעמים… עד היום כשאני שומעת את שיר הנושא של הסרט הבטן שלי מתמלאת פרפרים.
הסרט מספר על נערה מתבגרת יפהיפיה (השחקנית סופי מרסו) הבנים והחברות בחייה, מסיבות, אהבות, נשיקות ראשונות וכל השאר ואיך לא…אכזבות ודמעות.
בשיא הסרט מתרחשת ה- מסיבה ויש שם קטע בלתי נשכח של ריקוד סלואו, לצלילי שיר הנושא.
כנערה בגיל ההתבגרות הייתי מחכה שיגיע כבר הקטע הזה בסרט. זה היה השיא מבחינתי. היה בו את זה. את כל מה שחלמתי שיקרה גם לי.
גם לנו כמו בסרט, הייתה חבורה כזאת בתיכון שנפגשת בערבי שישי. כל פעם אצל מישהו אחר שההורים שלו הואילו בטובם לצאת מהבית.
מאוד אהבתי וחיכיתי למפגשים האלה. היה בהם תמיד את אותו חלום קטן ומקדים שבהמשך הערב בדרך כלל התגשם.
החלום היה כמובן לרקוד סלואו צמוד עם בן מהכיתה שממש מצא חן בעיני ולדמיין שאנחנו באיזה סיפור אהבה מטורף כמו בסרט הזה ושעוד רגע שנינו רצים אל האופק והשקיעה.
הייתי מתכוננת לערבי שישי האלה הרבה שעות לפני.
בגדים, שיער, בושם, איפור, הכל. כמו לפני דייט.
תמיד לפני שהיינו מתחילים לרקוד היה מתח באוויר, היה ריח אחר, של התחלה, של גישוש, של משהו מסקרן שעוד לא ממש הבנו מהו.
ואז זה קרה, הסלואו המיוחל.
החלום הנעים הזה ארך בערך שלוש דקות, גג ארבע, תלוי באורך של השיר הדביק שהיה ברקע וכשהוא היה נגמר הייתי כבר מחכה לשישי הבא.
ערבי השישי האלה הגשימו לי חלום קטן של התבגרות. של נשיות אולי של אהבה ושל כל מה שעתיד לבוא.
עד היום כשאני שומעת את השירים האלה מהמסיבות שלנו, אני נזכרת בחיוך בכל הבנים שהיו רוקדים איתי ואני איתם.
הגשמנו חלומות אחד לשני. חלומות קטנים אבל עדיין חלומות.
שמלה בחנות צעצועים
המילה חלום היא מילה משותפת לחלום שאנו חולמים בלילה ולחלום במציאות, לשאיפות שלנו.
זה לא במקרה. כמה פעמים אנחנו הולכים לישון ומזמינים לנו חלום טוב שקרה לנו במציאות ורוצים להתייחד איתו בלילה.
אנחנו מזמינים לחלומות הלילה שלנו אנשים שאנחנו אוהבים ורוצים להיפגש איתם בחלום, אנשים שהם בלתי מושגים עבורנו במציאות אבל בחלום הם יהיו שלנו כמה שנרצה.
או להיפך, אנחנו חולמים על משהו בלילה וקמים בבוקר בתחושה שהנה, לא סתם חלמתי את זה החלום הזה שיכול גם להתממש במציאות שלי.
הרבה פעמים מציאות וחלום מתערבבים זה עם זה ויוצרים דבר אחד שלם. מציאות חדשה. או אולי חלום חדש?
הסרט האהוב עליי של דיסני הוא סינדרלה.
היה לי חלום כשהייתי קטנה ואני מתוודה הוא עד היום החלום הלא ממומש שלי.
להיות סינדרלה.
בפורים אני תמיד מחזיקה את התחפושת שלה וחושבת אולי הפעם אתחפש אליה וזהו ואגשים לי סוף סוף את החלום, אבל כל שנה אני מבינה שזו רק התחפושת שלה. שמלה בחנות צעצועים.
אני רוצה את החלום באמת. לא בתחפושת.
שאני באמת אהיה היא. שמישהו יעשה לי קסם כזה. אולי איזה קוסם קסום, אולי פייה…
ואהיה סינדרלה.
בחלום שלי אני לובשת שמלה ארוכה ואלוהית בצבע תכלת. היא צמודה לי במותן ומשם נופלת ברכות על הרצפה. על הצוואר קשור לי סרט קטיפה שחור ובאוזניים עגילי פנינה קטנים.
לרגליי כמובן נעלי זכוכית עדינות ונוצצות.
אני כל כך יפה. זוהרת ונרגשת.
אבל ההיי לייט של החלום שלי הוא דווקא לא הנסיך, לא הנשף. אלא המדרגות.
גרם מדרגות עצום וארוך. מכוסה בשטיח קטיפתי בצבע אדום ולאורכו עומדים אנשים ומסתכלים עליי.
אני מתחילה לרדת בהן. עם השמלה והנעליים וכל היופי הזה שנפל עליי ואני יורדת במדרגות וככל שאני יורדת עוד מדרגות ועוד מדרגות הגב שלי מזדקף יותר, הצוואר שלי נמתח הפנים שלי מחייכות יותר, והרגלים שלי יורדות לאט לאט, לא רוצות שהמדרגות יגמרו. אני יכולה לרדת ככה שעה לאט…לאט…להרגיש כל מדרגה תחת נעלי הזכוכית שלי.
וכשאני מגיעה למטה, לאולם הריקודים אני מאושרת. אני זקופה. אני קורנת. אני לגמרי הכי סינדרלה.
אני צנועה בחלום שלי… לא כרכרה מפוארת, לא משרתים, לא סוסים רק אני במדרגות, עם השמלה ועם החיוך ועם ההרגשה הזאת של להיות סינדרלה לאיזה שעה ושכולם מסתכלים עלי כשאני יורדת במדרגות ומחייכים ומתפעלים.
ולמטה מחכה לי הנסיך…
ואז מצידי… שייגמר החלום.
סינדרלה בעצמה אמרה שחלומות הם משאלה שהלב שלך מכין.
אז אני רוצה. שהמשאלה הזאת תתגשם. אני מכינה אותה כבר הרבה שנים בלב שלי.
לא בקונטרול על כלום
לחלומות יש תמיד התחלה אבל לא תמיד סוף, מי רוצה שייגמר לו החלום הטוב, שיהיה לו סוף?
לחלומות טובים יש את התכונה הזאת שהיינו רוצים שהם יישארו בהווה שלא יגמרו. שהקסם ימשיך.
רוצים לישון עם החלום הזה עוד ועוד.
בדרך כלל שאנו שומעים את המילה חלום מצטרפת אליה אוטומטית בלב שלנו המילה טוב. חלום טוב. חלום נפלא חלום מדהים. מילות תואר חיוביות כאלה.
אבל חלום גם יכול להיות חלום רע, חלום בלהות.
אנחנו מעדיפים תמיד לחשוב קודם על חלום במובן החיובי שלו. אין כמו חלום טוב להשקיט אותנו. לרגש אותנו להכניס אותנו לסיפור, לריגוש לפנטזייה שאולי תתממש ותהפוך מחלום למציאות.
חלום שאנחנו חולמים בשעת שינה הוא בהגדרה סוג של חוויה. חוויה שחוצה גבולות, ימים ואנשים. כולם חולמים אפילו חיות. מה שיפה בחלום זה שהוא חוויה סובייקטיבית ששייכת אך ורק לזה שחולם אותו.
בחלום אנחנו רואים מראות דמיוניים וחווים תחושות. מה ששונה בחלום בניגוד לחיים האמיתיים שלנו, שבעצם אנחנו בחוסר מודעות שזה חלום, אין לנו שום יכולת לשלוט ולכוון את השתלשלותו של החלום ואין לנו שום מנגנון של ביקורת ושיפוט על מה שקורה לנו בחלום או מי יופיע לנו בחלום.
אנחנו בעצם נחים, מסתנכרנים, מתנקים. אין לנו גירוי משום מקום חיצוני. אנחנו סוף סוף לא בקונטרול על כלום…
יש כל מיני חלומות, יש חלומות סיוט על דברים נוראים. חלום רע שאנחנו קמים איתו בתחושה רעה של בהלה ושל חרדה.
יש חלומות טובים שאחרי שחלמנו אותם אנחנו קמים מחייכים בהרגשה טובה, חיובית ושלמה. הרגשה כיפית כזאת.
ויש גם חלומות של תשוקה עזה, שבלילה מערבים לנו ערב רב של דברים. תחושות, מראות, תמונות. התרגשות פיסית.
חלום שחולמים בשינה הרבה פעמים מגשים לנו משאלה לפעמים מודעת ולפעמים לא.
כמו מתנה לנפש שלנו.
קופסת הזמן היקרה שלי
אז חלומות מתגשמים?
או לפעמים חלומות מתגשמים?
קלישאה או לא קלישאה…
מגיל שבע, היה לי חלום. להיות מעצבת אופנה.
כבר בגיל הצעיר הזה, היתה בי הבנה כלשהי לגבי מה אני רוצה לעשות בחיי או להגשים בחיי. זה היה חזק ממני.
אני זוכרת את היום שאבא שלי הביא לי מתיבת הדואר מכתב מ – “שנקר” ובו הודעה שקיבלו אותי ללימודי עיצוב אופנה.
זה היה אחד הרגעים הכי חזקים בחיי שאני יכולה להגיד שהרגשתי שאני בחלום עצמו, מרחפת, שהרגשתי גאווה שהרגשתי שעשיתי את זה.
הגשמתי את החלום שלי לחלוטין.
אבל יש לי גם הרבה חלומות שלא התגשמו…
אני עוד מחכה להם, עובדת קשה בשביל שהם כן יתגשמו מייחלת להם ומקווה שהם יקרו לי בסוף.
היו לי גם כמה חלומות שלא התגשמו עד הנקודה שרציתי שהם יתגשמו, אבל הם הביאו אותי למקום נפלא בחיים שממנו צמחתי, התפתחתי והגשמתי חלום חדש, מסעיר יותר ומרגש יותר .
לא כל חלום בחיים מתגשם בסופו של דבר כמו שתכננו, אבל זה כל היופי…יש חלומות שהם בעצם רק ההקדמה לחלום האמיתי והגדול שלו חיכינו.
אז מה עושים אחרי שמגשימים חלום…
אני חושבת שחלום שמגשימים בחיים או שמתגשם הוא מתנה. מתנה של זמן.
חלומות לעיתים הם דבר בלתי מושג בזמן הקצר שיש לנו כאן ואני אומרת בהשלמה מבורכת שלא כל חלום מתגשם. עם כל חלום שלנו שמתגשם יש לנו התרגשות, עוצמה, כוח, יופי, ריחוף. יש לנו הכל.
חלום שלי שהתגשם, אני שמה בקופסת הזמן היקרה שלי.
אני נהנית לפתוח אותה לפעמים ברגעי משבר ולהיזכר בסיפוק ובגאווה בחלום שהגשמתי.
אני תמיד מפנה בקופסא שלי מקום לחלומות הבאים שלי. לתשוקות הבאות שלי. לשאיפות הבאות שלי.
וכשהם יתגשמו, הם יהיה עוד מתנה יקרה בזמן שלי.
חלום ענק על השראה
את לוח ההשראה שלי ב – Pinterest אני מקדישה לבחור המדהים הזה שרצה לרקוד.
ללוח קוראים: Dance me to the end of love והוא היה ועדיין עבורי לוח מרגש, מסקרן ומעצים דווקא בגלל שאני לא באה מהמקום הזה של ריקוד.
יש בלוח ההשראה הזה חלום ענק על השראה על ריקוד, תשוקה שאיפות, אהבה, הגשמה…
אז אם במקרה קראת את הפוסט שלי, או אי פעם תתקל בלוח ההשראה הזה רק שתדע שהוא מוקדש לך באהבה גדולה ובגעגוע גדול ועם תקווה ענקית שאתה רוקד לך עד סוף האהבה…
מגשים את החלום שלך.
הכי שמחה שקראתם את הפוסט שלי ותודה רבה שהקדשתם לו מזמנכם 🙂
אם אהבתם, אשמח אם תגיבו לי כאן בבלוג, מחכה לשמוע מה דעתכם וכמובן אשמח, אם תשתפו אותו הלאה לחברים או לאנשים שאתם חושבים שהוא יעניין אותם.
לשיתוף אנא לחצו על אחד מהאייקונים של השיתוף כאן למטה.
אז ספרו לי מה החלום שלכם בחיים, קטן, גדול? הוא התממש? איזה חלום פספסתם? או שאולי אתם עוד בטוחים שהוא יתגשם? השראה מחלום? חלום שחלמתם בלילה שהפך למציאות?
אשמח מאוד לשמוע ולהגיב.
אתם מוזמנים לשלוח לי תגובות, שאלות, המלצות, מחשבות למייל tamarnadav@bezeqint.net.
לקבלת פוסטים חדשים אתם מוזמנים להרשם לבלוג שלי ותעודכנו ברגע שיופיע פוסט חדש. כדאי לכם 🙂
תודה על תשומת הלב והכי שמחה שאתם כאן!
לוח השראה וקולאז’ים: TAMARIANDME © כל הזכויות שמורות
תמונות ללוח השראה הראשי וללוח בשחור לבן מכאן , תמונה של סופי מרסו נלקחו מתוך הסרט La boum, תמונות לקולאז’ סינדרלה מכאן