Tamari And Me

לצלם חלום The Amish project (האָיימִישׁ מאחורי הקלעים)

פרוייקט האיימיש מתוך הבלוג שלtamariandme.com תמרי סלונים ליבס

הסלון שלי מעולם לא נראה יפה יותר.

אנשים, ילדים, בגדים, איפור, מצלמה, אוכל, חדר העבודה שלי שהפך לחדר הלבשה, צחוק, דיבורים, התרגשות.

החלום הזה שלי התחיל כאן. ברגע הזה.

כשהתמונות צולמו בשדות של מושב בני ציון כמה שעות אחרי, עמדתי מתרגשת, נושמת אוויר של סוף החורף ואומרת לעצמי בלב שעכשיו אני מבינה למה כל האנשים הנהדרים האלה נכנסו לחיי בשנתיים האחרונות וכמה מהם כל כך לא במקרה.

חיבורים ותיזמונים, קהילה, אהבה. אלו המילים שמתארות הכי טוב את הפרוייקט המרגש הזה.

לא היו לי שום כוונות לעשות תיעוד של כת האיימיש.

הם היו רק הטריגר וההשראה שלי לברר על עצמי כמה דברים… כפי שקראתם בפוסט האיימישרציתי אינטרפטצייה עליהם. על המראה שלהם, על הבגדים שלהם, על מה שאולי עובר להם בראש…

על מה שאולי הם היו רוצים ולא יכולים לעשות.

 

 

שמיים חצי מעוננים

יום שבת באמצע חודש מרץ ואפילו השמיים היו בדיוק אבל בדיוק כמו שחלמנו שיהיו.

חצי מעוננים, עם קצת שמש שיצאה מדי פעם וקצת גשם שטפטף לקראת אחה”צ.

זו הייתה שבירת שגרה מבורכת לכולנו להיות איימישים לכמה שעות, להיות בסיפור אחר לכמה שעות להיות קצת בסרט… (מי לא רוצה לברוח קצת לסרט?)

כל השנה שקדמה ליום הצלומים הזה ידעתי איך, ידעתי מה, אבל עוד לא ידעתי מתי ולא ידעתי עם מי. רק ידעתי דבר אחד: מי אני רוצה שתצלם לי את הפרוייקט הזה.

דמיינתי איך הם ייראו, מה הם ילבשו, איך ייראו הפנים שלהם, איזה איפור אני רוצה, איזה מסר יעבירו התמונות, אבל הכול היה מעומעם. כאילו יש עדיין מסך על הכל.

חיכיתי לרגע הזה שיבוא ויגיד לי שאני מוכנה.

מוכנה להפקה הזו.

 

צילום: הגר אשחר ניר

 

מילים מהות חיבורים אנשים

את אביטל אנגל, הצלמת הנפלאה שצילמה את החלום שלי הכרתי בקבוצת הבלוגריות של יונית צוק ולפני שנה, כשהחלום צץ אצלי, התחלנו לדבר עליו בהקשר של אברכים ושל דתיים ושל עולמות אחרים… וידעתי שהיא תצלם את החלום שלי. שנעשה את הפרוייקט הזה ביחד.

אני מכורה לצילום, רואה אלפי תמונות בחודש מכל העולם ואני יכולה לומר שאביטל ניחנה בעין אחרת.

עין שעברה דבר או שניים בחיים. עין חדה ורגישה, עם נשמה ענקית שיודעת להעביר מסר. תדר. לספר סיפור.

אני תמיד מוצאת בתמונות שלה סיפור עם עלילה אמצע וסוף.

לפעמים הוא בועט לי ישר בבטן הסיפור הזה, לפעמים הוא משאיר לי חיוך ותמיד הוא משאיר לי חומר למחשבה.

התמונות של אביטל הן דוקו משובח מבחינתי. תיעוד חזק של רגעים בחיים, של אנשים של מקומות של חלומות, של סיפורים.

היא צלמת מוכשרת ומיוחדת עם נשמה רגישה שידעה לצלם בדיוק ובמדוייק את מה שהיה לי בראש (וזה אתגר בפני עצמו) את המילים והמהות והתמונות והסיפור…

את כל ההשראה כולה.

מה המהות שלך? 

אני אביטל אנגל (1968), אמא לשחר בת העשר וחצי, יצירת המופת של חיי.

בוגרת קמרה אובסקורה, צלמת ומורה בכירה לצילום מזה שנים רבות. במהלך שנותיי המקצועיות, גיליתי שהמצלמה היא כלי מדהים לפיתוח מודעות ולמימוש אישי.

צילום, התבוננות מבעד לעדשה, הינם עבורי דרך לדיאלוג, הבעת רגשות, תפיסת הרגע ואף ריפוי.

המצלמה עבורי היא הארכה טבעית של עיניי, באמצעותה אני מביעה, חווה ומתרגשת כל פעם מחדש. היא מאפשרת אפיקי תקשורת עם הסביבה המצולמת ופותחת בפני עולמות חדשים וקסומים.

לאחר 20 שנים של ניסיון מקצועי, כיום אני מצלמת כמעט הכול, מלמדת צילום באהבה גדולה למקצוע ומעבירה סדנת צילום לארגונים ולגופים פרטיים “דרך העדשה”- השראה ופיתוח מודעות, מימוש עצמי דרך עדשת המצלמה.

המהות שלי היא “אהבה”.

אני באה מאהבה ובאהבה לכל דבר שעושה, בעיקר לכל מה שקשור לצילום… מייחלת לעולם מלא באהבה וחמלה.

בעלת בלוג צילום:  https://www.avital-engel.com/take-a-moment
אתר הבית שלי הוא: www.avital-engel.com

 

צילום: הגר אשחר ניר, עודד טלמור

 

מקום של אומנות

את הילה חילו עמרני הסטייליסטית שהלבישה את כל הפרויקט הכרתי בסדנה שלי ומהרגע הראשון ראיתי את החיבור המיוחד הזה שיש לה לבגדים.

חיבור שהוא הרבה מעבר לבגדים. חיבור שהתחיל אצלה בזמן אחר ובמקומות אחרים ובמאות אחרות…

הילה מבחינתי היא פילוסופית של אופנה, של בגדים. יש לה ראייה אחרת לגמרי על אופנה והיא באה לשם מהמקום הכי עמוק שיכול להיות, ממקום של נשמה. ממקום של אומנות.

היא מכבדת אופנה, מדברת אותה, מרצה אותה, חיה אותה.

עברנו תהליך מרתק של מחשבה. מה ילבשו, איך ייראו, איזה מסר יועבר.

הילה עשתה את זה במקצוענות אין קץ, בסבלנות, בראייה של כל הפרטים הקטנים והגדולים ובאהבה ענקית למה שהיא עושה.

היא גרמה לי למשהו שאף אחד לא הצליח לגרום לי עד היום: להתגעגע למה שכבר שנים לא עסקתי בו וזה עיצוב אופנה, המקצוע הבראשיתי שלי.

 

מה המהות שלך?

אני הילה חילו עמרני, הלב שלי מתרחב והגוף רוקד כשאני נמצאת בעולם המדבר סטייל.

אני מאמינה שתדמית היא שפה לא כתובה ולא מדוברת שיש בה המון כוח ועוצמה והסטיילינג הוא עוד כלי להנהיג עצמנו אל עבר המטרות שלנו.

איך שאנו מציגים את עצמנו לעולם כך הוא תופס אותנו.

המהות שלי היא לתת כלים לאנשים להבין את המשמעות שלהם ולהעביר את המסר שלהם באמצעות מראה חיצוני.

אני מרצה ומייעצת בתחום של מיתוג אישי באמצעות סטיילינג ובנוסף מעצבת תכשיטים של מותג התכשיטים mon bijou

פייסבוק Hila Chilo Amrani אינסטגרם 

צילום: אביטל אנגל, תמונה עליונה מימין: הגר אשחר ניר

 

יד שמכירה גוון ואור

לירון חרט נשמה ענקית, ואמנית בנשמתה, רוחנית, מחוברת ליקום הזה ולהרבה מעבר לו. הכרתי אותה בפרלמנט של יונית צוק והיא זו שאיפרה את הפרויקט הזה.

היד שלה היא יד אחרת. יד רגישה שמכירה צבע, שמכירה גוון ואור, יד שמציירת. יד אוהבת אדם. יד אומן.

היה לי ברור שאני רוצה את לירון כמאפרת של הפרויקט הזה.

היא שמרה על פנים טבעיות אבל הטביעה בהן מסר. משהו מאוד אחיד ועדין, משהו מאוד חזק ועוצמתי שניהל דיאלוג מושלם עם הבגדים והמצלמה.

 מה המהות שלך? 

אני לירון חרט, אמנית, מתקשרת, מורה רוחנית ואסטטיקנית בנשמה.

מוצאת את עצמי מרותקת מכל מה שאפשר לראות רק עם העיניים הפנימיות, ורוקדת עם האנרגיה של היקום.

אפשר לראות ולקרוא עוד על האומנות הייחודית שאני יוצרת באינסטגרם
ובאתר שלי – http://lironharat.com

המהות שלי- יופי ואהבה. בעיני הם בלתי נפרדים. כל דבר בעולם הוא יפה כשמסתכלים עליו בעיניים אוהבות. ואהבה היא הדבר היפה ביותר.

 

 

ה א י י מ י ש י ם  שלי

הגר אשחר ניר
או כמו שאני קוראת לה: בילבי. פצצת אנרגיה ג’ינג’ית.

את הגר הכרתי בקבוצת הבלוגריות של יונית צוק והיא תמיד צובעת לי את החיים באופטימיות של צהוב וורוד. קשת בענן אחת גדולה.

היא מלאה בהשראה, ברגישות, בצבעים, במחשבות, בתשוקה של החיים.

היא בעלת סטודיו למיתוג ובעצמה מעצבת כל כך מוכשרת, היא אמא ובלוגרית ועוד כל כך הרבה דברים טובים ומשובחים!

הפנים שלה היו בדיוק הדמות שחיפשנו לצילומים. שילוב מושלם של נשיות, אמהות, ונערות.

 

 

מה המהות שלך? 

קוראים לי הגר אשחר ניר, ג׳ינג׳ית, מנומשת, גועשת.

חובשת שלל כובעים צבעוניים וססגוניים, אני הבעלים של Curly Black סטודיו למיתוג, עיצוב אריזות ועיצוב חווית משתמש, יש לי מותג מוצרי נייר מעוצבים ומגניבים בשם Tiny Scribbles ואני שרה, מספרת וכותבת בבלוג Onscribbling על מותגים ומערכות יחסים בין מותגים לקהלי יעד ועל (עוד) דברים בוערים 🙂

אני יזמת בנשמתי, חוקרת, אופטימית נצחית ומשתדלת ללמוד כל יום דבר חדש. אני מאמינה שעיצוב וחשיבה עיצובית הם כלי לייצר עולם טוב יותר, נגיש יותר ובריא יותר. מאמינה בעיצוב מתוך שליחות ורצון להשפיע על העולם בוו אנחנו חיים.

ויותר מהכול אני אמא של שי ולי, שני הניסים הגדולים של חיי, ואשה של אודי שלי אהוב ליבי ונפשי. עוד עלי אפשר לקרוא כאן

המהות שלי: להכניס צבע לעולם

 

 

לירון אלעד
החיים שלה הם כאן ועכשיו.

את לירון (בשבילי לירוני) הכרתי דרך הבלוג שלי. זאת אומרת היא מצאה אותי ראשונה שם… ומאז לא נפרדנו.

אמא בכל נשמתה. גרה בנגב ומיישבת אותו בכל המובנים האפשריים. יזמת, פרוייקטורית, מובילת דרך. עבורי לירון היא אישה עם מסר, עם משהו להעביר הלאה לעולם הזה.

מעצימה ומעוררת השראה. והפנים שלה מדברות. את הכל. את המדבר, את הטבע, את האדמה. את החזון.

 

 

מה המהות שלך? 

אני לירון אלעד. אמא, אשת משפחה, יזמת ותושבת הנגב.

מאמינה שהחיים הם עכשיו.
המהות שלי, מצאתי שהיא המימוש וההגשמה. של להיות במקום המדויק, הנכון, האישי. זה שבו חווים את הרגע בצורה הכי מלאה, ומשם גם הדרך ללחיות כך גם את החיים.
בעלת העסק ׳מסע בעקבות אחד׳ ובו בדרכים מגוונות אני מייצרת ומפיקה חוויה רגשית המבוססת על סיפורי חיים וסיפורים בכלל. מגיעה מעולם הטיפול ובשנים האחרונות מהעיסוק בסיפורי חיים, באמצעותם חקרתי את הזיקה בין
תפיסת המימוש העצמי וההתייחסות למוות.
יזמתי והקמתי את חדר הפלאות בניצנה ובשנה האחרונה מפיקה את אירועי ׳בדרך לעצמי׳. זהו מסע של גילוי חוויתי, שמביא את המקום של המימוש העצמי וההגשמה בדרך של חוויה.
האירוע הקרוב שיתקיים ביוני ייערך בקונספט של אליס בארץ הפלאות ויהיה ׳בדרך לעצמי – בארץ הפלאות׳. לתפיסתי, תמיד יש לנו עוד מה לגלות…
הפרטים המלאים על האירוע באתר ׳בדרך לעצמי – בארץ הפלאות׳ בלינק http://myway.masab1.co.il

 

 

סיגל הר ציון
את סיגל או כמו שאני מכנה אותה היפה בנשים, הכרתי דרך לירון אלעד.

היא שחקנית בנשמתה והמצלמה פשוט מתאהבת בה מיד.

אישה מרתקת, עם סיפור חיים מיוחד במינו. אישה שמחוברת לאדמה הזו בכל נשמתה, שורשית, ישראלית. מלח הארץ.

היא יזמת, מרצה, מנחה. העיניים הכחולות והלב הענק שלה מדברים בעד עצמם. מהרגע שפגשתי אותה היה ברור לי שהיא בפרויקט הזה.

אישה יפיפיה, על כל המשתמע מכך.

 

 

מה  המהות שלך?

אני סיגל עברי הר ציון מנחת סדנאות “מסע בזמן”.

מפתחת שיטת עבודה באמצעות חפצי וינטג’,  אשת תוכן, מרצה בנושא “אדם מנווט חיים” על חייו ומורשתו של מאיר הר ציון ז”ל, פעילה בפרויקטים תיירותיים ומיזמים חברתיים באזור בית שאן. מנהלת סופרסונה צפון.

נשואה למשה, אמא לשלושה בנים וגרה בחוות הבודדים “אחוזת שושנה” שבסמוך למבצר הצלבני כוכב הירדן.

אוהבת אדם, ועוסקת בלימוד העבר האנושי ומורשת ישראל.

המהות שלי: רגישות

 

 

עודד טלמור
את עודד אני מכירה כבר כמה שנים טובות מהיישוב שלנו, מהגן ומבית הספר, מחברויות של הבנות שלנו ותמיד ידעתי שמתישהו נשתף פעולה.

לפני הכול עודד מחייך. תמיד. הוא משרה סביבו אווירה נעימה שהכל פשוט טוב שהכל הכי בסדר שיש (במהלך הצילומים היינו צריכות להזכיר לו להפסיק לחייך:) החיוך שלו מדבק.

בחור מיוחד ומוכשר רב פעלים, יזם, בשלן, אוהב אדם, מארח, כותב ועוד כל כך הרבה דברים טובים. הפנים של עודד ומה שהן מביעות, היו בדיוק האינטרפטצייה לגבר האיימישי שדמיינתי לפרוייקט הזה.

 

 

מה המהות שלך?

אני עודד טלמור מבשל, מארח ומפיק חוויות קולינריות אצלי במרתף שבאבן יהודה.

שחיין מים פתוחים בשעות הפנאי והכי חשוב: אבא של ליה, רומי וגאיה ואיש של אורית.

המהות שלי: אני בן 42 ועדיין מחפש את המילה הזו.

עוד עליי תוכלו לקרוא פה: www.odedtalmor.com ופה: https://www.facebook.com/oded.talmor.3

 

 

ניצן ונטע

אני מכירה אותם עוד כשהיו בבטן והם שייכים לאחות הלא ביולוגית שלי הצורפת ומעצבת התכשיטים עפרה לרנר ולשף חגי לרנר.

ניצן ונטע, שניהם שחקנים בנשמתם עם עיניים ונשמה שאי אפשר לפספס. מוכשרים ויצירתיים.

הם כבשו כל חלקה טובה בצילומים האלה. כבשו את כולנו. נכנסו לדמויות, שיתפו פעולה.

לא היה אחד מאיתנו שלא חיבק אותם זו היתה התאהבות מיידית.

 

 

שמי נטע, בת 10 לומדת בכיתה ד’.

אוהבת מאוד ספורט, משתתפת בחוג הוקי רולר.

בשעות הפנאי אוהבת מאוד לצייר ולרקוד.

לאחר הצילומים התגנב לליבי אולי חלום קטן… לדגמן לחברת בגדים.

 

שמי ניצן בן 13, חגגתי בר מצווה לא מזמן.

לומד בכיתה ז’. 

בשעות הפנאי אוהב מאוד לצלם, לבשל, קצת לצייר ולשחק טניס.

החלום שלי להיות צלם.

צילום: אביטל אנגל, תמונה מימין: הגר אשחר ניר

אפילוג

היו לי מחשבות ממש רציניות להתלבש כמו איימישית ולהצטלם לחלק מהתמונות, זה היה כל כך מפתה. אבל לכל רגע בחיים יש את התפקיד שלו.

באותו היום התפקיד שלי היה להיות נוכחת ומרוכזת. לראות שהכל במקום.

להסתכל מהצד ולראות שהכל בסדר, כל ההפקה כולה, שכולם בסדר, שכולם אוכלים ושותים ושמחים, לצלם מהצד, להסתכל על התמונות שמתהות אצל אביטל במצלמה, ועל הילה מסדרת את הבגדים על כולם.

לראות את לירון מתקנת איפור, להנות מההתבוננות הזו, מהטבע סביבי, מהאדרנלין, מהחוויה מהרגע שלי, מהרגע של כולנו.

ולהגיד בלב תודה ענקית.

על הכל.

 

צילום: הגר אשחר ניר

 

The Amish Project

מזמינה אתכם לקבל השראה. 

The Amish Project  לוח חדש בפינטרסט שלי עם כל תמונות פרוייקט האיימיש. גם כאלו שלא ראיתם בפוסט!

 

 

אז תגידו…

בא לכם לפעמים להיות ב”סרט”, לקפוץ למציאות אחרת לכמה שעות ? אולי ליותר?  להרגיש לרגע מישהו אחר?

האם הייתם מחליפים את החיים שלכם לפרק זמן קצוב עם חיים של מישהו אחר? אולי חיים במקום אחר? מתנהגים אחרת?

 

הכי שמחה שקראתם את הפוסט שלי ותודה רבה שהקדשתם לו מזמנכם 🙂  זה אף פעם לא מובן לי מאליו.

מחכה לתגובות שלכם ומבטיחה להגיב כמו תמיד באהבה וכמובן אשמח אם תשתפו את הפוסט הלאה לחברים או לאנשים שאתם חושבים שהוא יעניין אותם.  

מוזמנים להרשם לבלוג שלי  ותעודכנו מיד כשיופיע פוסט חדש.

שמחה שאתם כאן איתי, בחדר הפרטי שלי…

אתם ההשראה שלי!

תמרי סלונים ליבס 

קולאז’ים: TAMARIANDME  © כל הזכויות שמורות

 

Exit mobile version