עיניים שוכבות על מילים. חלון לים התיכון. התחלה סוף נקודה. מתוך הבלוג של תמרי אנד מי

התחלה סוף נקודה.

אני שוכבת על הרצפה בתנוחה עוברית. מתחתיי נייר לבן וגדול, פרוש לאורכה ולרוחבה של הכיתה. בחוץ גשם זלעפות, שמיים קודרים ורוח שמטלטלת את צמרות העצים. הגשם מכה בחוזקה על החלונות…

פוסטים אחרונים

עיניים שוכבות על מילים. חלון לים התיכון. התחלה סוף נקודה. מתוך הבלוג של תמרי אנד מי

התחלה סוף נקודה.

אני שוכבת על הרצפה בתנוחה עוברית. מתחתיי נייר לבן וגדול, פרוש לאורכה ולרוחבה של הכיתה. בחוץ גשם זלעפות, שמיים קודרים ורוח שמטלטלת את צמרות העצים. הגשם מכה בחוזקה על החלונות…

קרא עוד

18:45 לא סופי

הם היו עוברים מולי. עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד. מרחק של כמה עשרות ואולי מאות קילומטרים מהגג שלנו בתל אביב. בקיץ, בעונה החמה של הנחיתות, הייתי יושבת שם ומסתכלת….

קרא עוד
בית שורשים מראה.

בית

הלב שלי הוא בית. והוא מלא עד גדותיו באהבה, במשפחה, בנתינה. הלב שלי הוא בית. ויש בו דלת וחלונות לפתוח ביום שמש ותריסים להגיף ביום סגריר. הלב שלי הוא בית…

קרא עוד
PicMonkey Collage

אֲבֵידוֹת וּמְצִיאוֹת

המכתב שלו אבד לי לפני הרבה שנים. מכתב אהבה שנכתב על נייר ירקרק במעטפה עם בול מארץ רחוקה. אולי הוא נכנס ברווח הזה שהיה בקיר בין שני החדרים שלנו בבית….

קרא עוד
PicMonkey Collage

קולות

החולצה שלי רטובה מזיעה. המאוורר מערבל את האוויר החם של הקיץ. חום בלתי נסבל. הוא חורק המאוורר. וכל סיבוב שלו משמיע קול שמעצבן אותי עוד יותר. חררר…חררר… יותר מהר, תקראי…

קרא עוד